1. האם פרסום "פוסטים" בבלוגים ברשת, ובהם תיאור בעל עסק שהפסיד במשפט אזרחי כ"נוכל מפיל בפח לקוחות" מהווה "פרסום לשון הרע"? - זו השאלה העומדת במוקד פסק דין זה. ברקע ניצבת שאלה רחבה יותר, והיא - האם מאפייני הרשת מצדיקים "שינויים מתחייבים" בהחלת דיני לשון הרע באינטרנט?
א. כתב התביעה
2. ביום 29.1.12 הגיש התובע תביעה נגד הנתבע בסך 30,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע. תמצית התביעה הינה כדלקמן: לאחר שביום 3.10.11 ניתן פסק דין בתביעה בגין הפרות חוזה שהגיש הנתבע נגד התובע (להלן - התביעה החוזית),ובו התקבלה בחלקה תביעת הנתבע, פרסם הנתבע באתרים שונים ברשת ארבעה "פוסטים" (הודעות), בהם תואר התובע, בעל עסק בשם "אנטראקטיב", כ
"נוכל מפיל בפח לקוחות". כמו כן פורטו ב"פוסטים" אלו ההפרות שיוחסו לתובע בתביעה החוזית, והוא הוצג כמי שאינו משלם חובותיו. הגולשים הוזהרו מליפול בפח ההבטחות של התובע, אשר תואר כמי שהינו נטול ידע ויכולת לבצע עבודות וכמי שמתנער מאחריות לתוצאות עבודתו. ה"פוסטים" זכו לכמות צופים אדירה ואף לתגובות לא מעטות. הנתבע אף הפיץ ברשת את מכתבו של התובע, בודרש ממנו להסיר את ה"פוסטים", בצירוף הערתו שלו (של הנתבע) כי הוא לא ישקוט על מנת שלא יפלו ברשת קורבנות נוספים. התובע ציין כי לאחר פנייה לאתרים בהם פורסמו ה"פוסטים" הפוגעניים,הם הוסרו מהרשת. לטענת התובע, הפרסומים ברשת על ידי הנתבע מהווים הוצאת דיבה מתוך כוונה לפגוע בו, וכי הם פגעו במוניטין האישי שלוובמוניטין של המותג "אנטראקטיב" שבבעלותו.
ב. כתב ההגנה
3. הנתבע בכתב הגנתו לא הכחיש את הפרסומים המיוחסים לו בכתב התביעה, אך טען כי הם כללו אך ורק עובדות והפניה לפסק הדין שניתן בתביעה החוזית, ומטרתם הייתה להזהיר את הגולשים מהתנהלותו העסקית של התובע. (לדבריו, "איך הייתי מרגיש עם עצמי אם הייתי שומע שעוד בעל עסק עבר את שעברתי ואני בחולשתי לא נקפתי אצבע למנוע ממנו נזק שכזה?").
הנתבע ציין כי מצא לנכון לעדכן ב"פוסטים" שפרסם את הקשיים בהם נתקל במאמציו לגבות מהתובע, באמצעות הליכי הוצאה לפועל, את הסכום שנפסק לזכותו, והודה כי "יסורי פתיחת תיק ההוצאה לפועל", כלשונו, הם שהניעו אותו לפרסם את ה"פוסטים".
על אף שפסק הדין מיום 3.10.11 הפך לחלוט, הקדיש הנתבע חלק ניכר מכתב ההגנה להעלאת טיעונים הקשורים לתביעה החוזית, לרבות כאלו שנדחו בפסק הדין.
ג. פסק הדין בתביעה החוזית
4. הבנת הרקע לתביעה הנוכחית מחייבת להקדיש מלים אחדות לתביעה החוזית שהוגשה על ידי הנתבע:הנתבע (כאן) הגיש נגד התובע (כאן) תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בצפת, שסומנה ת"ק 39188-04-11 ונדונה בפני. בתביעתו טען הנתבע כי בהסכם שנכרת ביום 24.2.11 בינו לבין התובע, התחייב כלפיו התובע למתן שירותי פרסום לעסקו (מכירת ציוד בטיחות אש), הן באמצעות דיוור לרשימת תפוצה של 850,000 נמענים פרטיים ועסקיים והן באמצעות בניית עמוד ברשת החברתית "פייסבוק". מאחר ולטענת הנתבע, לא עמד התובע בהתחייבותו החוזית, הוא נדרש להשיב לו את התמורה ששולמה לו בסך 3,248 ש"ח. בכתב ההגנה טען התובע כי עמד בכל התחייבויותיו, והפנה לסעיף בהצעת המחיר עליה חתום הנתבע, ועל פיו אין התובע מתחייב לתוצאות כלשהן ולאיכות הפונים לנתבע בעקבות מתן שירותי הפרסום.
5. ביום 3.10.11 ניתן על ידי פסק הדין בתביעה החוזית. התביעה התקבלה בחלקה, לאחר שנקבע כי התובע לא קיים את אחת מתוך שתי התחייבויותיו החוזיות. באשר להתחייבות לדיוור לרשימת תפוצה של 850,000 נמענים צויין כי התובע לא הציג כל ראיה לפיה בוצע דיוור לכמות זו של נמענים, וכי הוא לא הפריך את טענת הנתבע בדבר אי קיום התחייבותו.באשר להתחייבות החוזית השנייה של התובע, נקבע כי הנתבע בעצמו הודה כי הוקם עמוד ב"פייסבוק", אולם לא הוכיח את טענתו כי בעמוד זה היו "ילדים שאינם אוהדים". לאור זאת, חייבתי את התובע להשיב לנתבע 1,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כריתת ההסכם ולשאת בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
ד. עדות התובע
6. התובע הגיש כראיה את צילומי ה"פוסטים" של הנתבע (
ת/1) וטען כי הצגתו בהם כ"נוכל" הסבה נזק למוניטין שלו ושל עסקו, שהתבטא בסירוב לקוחות פוטנציאליים להתקשר עמו בעסקאות. כן טען כי תיאורו על ידי הנתבע כשקרן ונוכל וכמי שהפסיד במשפט אינה הולמת את תוכן פסק הדין שניתן בתביעה החוזית, בו הנתבע זכה באופן חלקי בלבד והוא עצמו
לא תואר כנוכל. התובע טען כי במטרה לצמצם את הנזק מפרסומי הנתבע, הוא נאלץ לשלם 5,558 ש"ח לחברה שפעלה להורדת תוצאות החיפוש השליליות שפרסם אודותיו הנתבע למקומות נמוכים יותר במנוע החיפוש "גוגל".
7. התובע העיד כי ביום 15.1.12 הוא פנה אל הנתבע במכתב דרישה להסרתם של ה"פוסטים" משלושת האתרים בהם הם פורסמו (
ת/2), ובעקבות סירובו של הנתבע (במייל -
ת/3), הוא פנה אל מנהלי האתרים בדרישה להסרתם. אתר "קידום אתרים בע"מ" נענה והודיע ביום 16.1.12 כי "התוכן הוסר" (מייל
ת/5), אתר "אקטיביטק- שיווק וקידום אתרים באינטרנט" ביקש ביום 16.1.12 מהתובע לפרט אילו משפטים כוללים לשון הרע או הוצאת דיבה והבטיח להסירם (מייל
ת/7) ואילו אתר "תפוז" הודיע ביום 17.1.12 כי מחק את הקישורים שצוינו בהודעת התובע (
ת/6).
ה. עדות הנתבע
8. הנתבע שחזר את העובדות שהובילו להגשת התביעה החוזית, טען כי שירותי הפרסום שקיבל מהתובע לא הניבו תוצאה כלשהי והציג צילומים של דף הפייסבוק שהכין עבורו התובע, ובהם תמונות של ילדים (
נ/1), על מנת להוכיח את שלא עלה בידו להוכיח בתביעה החוזית.
הנתבע הודה כי פרסם את ה"פוסטים" וטען כי הם משקפים את האמת. הוא עמד על דעתו כי התובע, אשר נטל את כספו בידיעה שלא יקיים את התחייבותו כלפיו, התכוון להפילו בפח ובכך גילה "התנהלות של נוכל", ולפיכך הוא חש חובה להזהיר את הציבור מפניו. בחקירה הנגדית טען הנתבע כי התבטאויותיו ב"פוסטים" אודות התובע כשקרן, נוכל וחסר יכולת ואודות עיקולים בחשבון הבנק שלו, נעשו לאור דברים ששמע מפי פקידת ההוצאה לפועל בדבר היותו של התובע "סרבן תשלום".הנתבע עשה הבחנה בין תיאורו של התובע כ"נוכל" לבין פסק הדין שניתן בתביעה החוזית: "אני לא פרסמתי שהורשעת כנוכל. לדעתי, אתה נוכל, אבל לא הורשעת כנוכל".
ו. ה"פוסטים" שפרסם הנתבע
9. מוצג
ת/1 הינו צילום של ה"פוסטים" שפרסם הנתבע באתרים הבאים: "תפוז אנשים - פורומים", "אקטיבי-טק" ו"קידום אתרים בע"מ", וצילום תוצאות החיפוש של המלים "מאיר וקנין אנטראקטיב" (העמוד הראשון והשלישי) במנוע החיפוש "גוגל". מוצג
ת/11 הינו צילום "פוסט" נוסף שנכתב לאחר הגשת כתב התביעה ותגובות לו באתר "קידום אתרים בע"מ".
10.
הפרסום באתר "תפוז אנשים - פורומים":ב"פוסט" אחד ציין הנתבע כי נפתח תיק הוצאה לפועל נגד התובע "על סירובו / חוסר יכולתו לשלם את החוב", וכי "יש להיזהר מאדם זה ולא להתפתה לשלם לו על שום הבטחה". ה"פוסט" מסתיים במלים: "אני חוזר ומדגיש: היזהרו מנוכל זה !". ב"פוסט" שני תאר הנתבע את גרסתו בתביעה החוזית, וציין: "כמובן שזכיתי בתביעה. עכשיו רק שנותר הוא לרדוף אחרי הכסף דרך הוצאה לפועל כי מן הסתם לא אראה ממנו שקל".